ישראל, 2045, המדינה קרועה ומפוצלת.

אי שם בעיר הנמל הצפונית, מתקיימת הבועה החקלאית – קהילה אוטונומית יצרנית ותוססת, המבוססת על ייצור חקלאי של צמח ה"הֶמְפְּ". הדר ציון, לוחמת צדק שאפתנית, יוצאת למשימת ריגול חשאית במטרה לחסל את הבועה בהוראתו של המועמד המוביל לראשות הממשלה.

היא מסתננת פנימה ופוגשת כמה מתושבי המקום – לין שמנהלת ביד רמה את הדיור, זו שכל אורח צריך לעבור תחת עינה הפקוחה; נֹח, גס למראה ועדין בנפשו, שנקשר אל צמחיו ובוכה בפרידה מהם, בכל עונה מחדש; ואלה, מנהלת החממות החידתית שמסעירה את ליבה של הדר. ככל שהדר מעמיקה את ההיכרות עם התושבים, היא מסתבכת במעבה של שקרים ומוצאת את עצמה קרועה בין רגשות אהבה ושייכוּת לנאמנות למדינה. 

הספר "בועה במים גועשים" מדלג בין דיסטופיה לאוטופיה. הוא מעלה שאלות על שייכות, ישראליוּת, שחיתות שלטונית, ועל כוחה הנצחי של אהבת האחר.